אני זוכר היטב איפה ישבתי באותו שיעור בכיתה יא' כשלמדנו את המושג החדש "אינטגרל".

אחרי כמה דוגמאות, בחר המורה (גנדי היה שמו) לספר לנו כי אינטגרל משמש בין היתר לחישוב שדות מגנטיים. הוא לא פירט מעבר לכך, אולי שרטט משהו על הלוח, אבל הרגע הזה שבו התבשרתי שיש איזה שהוא שימוש מעשי בעולם למושג שלמדנו בשיעור מתמטיקה, היה מרגש.

​

וזהו. משם המשכנו לחשב אינטגרלים של פונקציות שונות ללא זכר לשימושיות המושג (ולא, לחשב שטח מתחת לפונקציה זה לא נחשב).

​

הייחודיות של המתמטיקה של לקחת נושא מורכב ובעזרת הגדרות מתאימות ואקסיומות להפוך אותו לפשוט ומעניין, ככל הנראה לא באה לידי ביטוי בבית ספר.

כך ממבט של תלמיד בית ספר תיכון מתמטיקה עלולה להיראות כמו אוסף אקראי של פעולות חסרות משמעות. השאלה המובילה היא –"איך פותרים א\ב\ג" והתשובה היא "במקרה א'- בצעה 1,2,3... במקרה ב' בצע 5,7,8 וכן הלאה". 

בהרצאה- "המתמטיקה של הג'אגלינג" אני מנסה ב45-50 דק' להדגים את כוחה של המתמטיקה על האמנות שעל פניו נראית כ"בלאגן אחד גדול והעיקר שלא יפול כדור"- אמנות הג'אגלינג.

​

השילוב של הדגמה חיה של תרגילי ג'אגלינג, מצגת ברורה ומסקרנת, ביחד עם חומר מתמטי מאתגר במידה המתאימה (בהתאם לקבוצה), הופכים את ההרצאה – המתמטיקה של הג'אגלינג לשעה שמעלה את אחד השאלות שלעיתים לא נשאלות מספיק- "מהי מתמטיקה?".

להרצאה יש את הכח לעזור לתלמידים להתייחס אחרת אל מושגים שלעיתים מרגישים "יבשים" - אקסיומה, הגדרה, משפט, הוכחה, ממוצע,  אלגוריתם... כל אלו מתעוררים לחיים ומקבלים ביטוי פיזי- מוחשי.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​